<h1>הרוקח סימן רל"ד</h1>
<h2>דף כט.</h2>
למה קורין פר' זכור לפני פורים להקדים זכירה לעשייה דכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים ותניא זכור יכול בלב ולא בפה כשהוא אומר לא תשכח שכחת הלב הוא אמור הא מה אני מקיים זכור הוי אומר בפה. זכור את אשר עשה לך עמלק אחר פר' שקלים לפי שהקדמנו שקלינו לשקלי המן. זכור את אשר עשה לך עמלק בפה לא תשכח בלב. זכור להיות זוכרים אותם וקוראים אותם בכל שנה ושנה. זכור את אשר עשה לך את לרבות מה שחטא להקב"ה ששרף את התורה ואת בית המקדש והרג את ישראל. גערת גוים אבדת התחלתן אגג זה המן האגגי שיצא מעמלק. שמם מחית לעולם ועד התחלתן בגימ' עשו. תמחה את זכר עמלק מפני מה אמר משה ליהושע בחר לנו אנשים שהוא מבני בניה של רחל. ביוסף כתיב את האלהים אני ירא ובזה לא ירא אלהים לכך יבא יהושע שהיה ירא ויפרע מעמלק שלא ירא ועוד יוסף קטן בן זקונים ועשו קטן הנה קטון נתתיך יפול עמלק שיצא מעשו שנקרא קטן ביד יוסף קטן ויהושע יצא מיוסף ועוד עשו איבד בכורתו במעשיו הרעים ויוסף זכה לבכורה במעשיו הטובים. אף לעתיד לבא יפלו ביד יוסף והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו. ובפסיקתא קומי אורי שבוע שבן דוד בא וכו' מביאין קורות של ברזל ונותנין לו על צוארו וכו'. כי יד על כס יה כשפשט עמלק את ידו בירושלים שנקרא כסא ה' כל זמן שזרעו של עמלק קיים כל הפנים מכוסות זהו יד על כס כשימחה זרעו יתגלו הפנים ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך אין הכסא שלם ואין השם שלם עד שימחה זרעו של עמלק שנאמר האויב תמו חרבות לנצח ערים נתשת אבד זכרם המה. וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו. קרך בגימטרא סרס ויזנב בך מכת זנב לכן תמחה את זכר עמלק אמר ישראל רבון העולמים אתה אמרת לנו הוו זכורים זכר עמלק מה אנו לשעה אחת. אתה שאתה חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים לך לזכור אמר להם הקב"ה בני בזמן שאתם קוראים פרשת עמלק מעלה אני עליכם כאלו מחיתם שמו. ואף המן בקש להשמיד ולאבד אמרו ישראל זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים אמר הקב"ה עשו שלכם ואני אעשה את שלי כי מחה אמחה את זכר. וישטום עשו בגימטריא עשו צוה לעמלק לכך נאמר והמית מאיש ועד אשה מעולל גלוי וידוע שעתיד המן לומ' מנער ועד זקן זהו ובבאה לפני המלך לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ישוב מחשבתו עם הספר איזו היא ספר כתוב זאת זכרון בספר כי מחה אמחה את זכר עמלק. מחה אמחה בגימטריא זה המן אבל לימות המשיח לא יהיה שריד לבית עשו ועלו מושיעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה לה' המלוכה.
